קסלר ואח' נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח'

החלטה

זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני.

המבקשים הגישו כנגד המשיבים תובענה לתשלום פיצויים בגין נזק שנגרם למבקשת 2, אשר כתוצאה ממנו היא סובלת מ-60% נכות פסיכיאטרית. בנוסף, מבקשים המבקשים בתביעתם עיכוב וביטול כל הליכי ההוצל"פ שמנהלים המשיבים 1-4 כנגד המבקשים. עוד מבקשים המבקשים ליתן צו קבוע המורה על סגירת תיקי ההוצל"פ והשבת הכספים שנגבו בתיקים אלה, וכן להצהיר על ביטולו או בטלותו של הסכם ההלוואה, לרבות שטר החוב הנספח לו, אשר נעשו בין המבקשים למשיבה 1 ביום 30.10.05.

נטען על ידי המבקשים, כי המבקש 1 פוטר שלא כדין על ידי עיריית חולון. פיטורים אלה בוטלו בשלב מאוחר יותר על ידי בית הדין לעבודה. כתוצאה מפיטורים אלה נקלעו המבקשים לקשיים כספיים גדולים. באותה עת רבצה על דירתם משכנתא לטובת בנק לאומי, אשר דרש את פירעון ההלוואה במלואה עקב פיגור בתשלום. לטענתם, נאלצו המבקשים לפנות למשיבה 1 ולוו ממנה 600,000 ₪ כנגד משכון דירתם לטובת המשיבה 1.

המשיבה 1 היא חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות. ההלוואה ניתנה לתקופה של שישה חודשים, ונטען על ידי המבקשים, כי המשיבים 1-3 לא הסבירו למבקשים כי הם יהיו מנועים מלקבל הלוואה בבנקים אחרים לאור העובדה שהם התקשו בהחזר ההלוואה לבנק לאומי.

לטענת המבקשים זממו המשיבים 1-3 להשתלט על דירתם. לטענת המבקשים עשו המשיבים 2-3 שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות את המבקשים.

משלא עמדו המבקשים בהחזר ההלוואה למשיבה 1, הגישה המשיבה 1 את שטר המשכנתא לביצוע בלשכת ההוצל"פ וביקשה למנות את בא כוחה, המשיב 4, ככונס נכסים. כתוצאה מהליך זה הוגשה תובענה על ידי המבקשים ובסופו של דבר הגיע העניין להכרעתו של בית המשפט העליון, אשר הורה על ביטולים ואיונם של כלל המהלכים שנעשו בתיק ההוצל"פ שנפתח על פי שטר המשכנתא.

המשיב 4, בשם המשיבה 1, פנה ללשכת ההוצל"פ ופתח תיקי הוצל"פ נוספים לביצוע שטר חוב. במסגרת ההליכים בתיקים אלה מונה המשיב 4 ככונס נכסים לצורך מכירת דירתם של המבקשים. ככל שהצלחתי להבין מן הבקשה ומן התגובה, מתנהל היום תיק למימוש משכנתא, תיק לביצוע פסק דין ותיק לביצוע שטר חוב, כאשר עילתם המשותפת של שלושת התיקים הנ"ל היא הסכם ההלוואה הנזכר לעיל.

לטענת המבקשים, היה ולא יינתן צו המניעה הזמני ייגרמו להם נזקים בלתי הפיכים, מאחר והדירה הנדונה היא קורת הגג היחידה שלהם, ואין ביכולתם לשכור דירה או להתגורר אצל חברים או קרובי משפחה. עוד טוענים המבקשים, כי המשיבים הינם אנשים אמידים ולא ייגרם להם נזק אם יינתן הצו.

המשיבים בתגובתם טוענים, כי כל בקשותיהם של המבקשים נדונו ונדחו על ידי ערכאות שונות וכי אין לתביעתם כל סיכוי להצליח.

הפכתי והפכתי בתגובתם של המשיבים ולא מצאתי שם כל טיעון משפטי באשר לסיכויי התביעה.

לעומת זאת, בכתב התביעה נטען כי הנסיבות האופפות את הסכם ההלוואה מלמדות על פגמים בכריתתו, אשר ייתכן ויביאו להצהרה על בטלותו.

המשיבים, בתגובתם לבקשה ובתצהיר מטעמם מפנים לכתבי טענות בהליך אחר. מתן תצהיר על דרך ההפנייה אינו אפשרי בסוג זה של הליך, ולכן לא ניתן לראות בהפנייה הזו משום טיעון ממשי היכול להוות משקל נגדי לטענות המבקשים בעניין תקפותו של הסכם ההלוואה.

לכן, ולצורך בקשה זו בלבד, נותרה אך ורק הצהרתם של המבקשים בדבר נסיבות כריתת הסכם ההלוואה. היה ויוכח עניין זה, ניתן לומר שיש סיכוי לתביעתם של המבקשים למתן צו המצהיר על בטלותו של הסכם ההלוואה. אם כך יהיה – הרי שנשמטת הקרקע מתחת לניהול כל תיקי ההוצל"פ כנגד המבקשים ומכירת דירתם.

ב"כ המשיבים חקר את המבקש על תצהירו, אך נמנע מלחקור בשתי השאלות העיקריות העומדות להכרעה בהליך זה. השאלה הראשונה – האם יש למבקשים סיכוי בתביעתם, ואם התשובה לשאלה זו חיובית, האם מאזן הנוחות נוטה לטובתם.

בשתי סוגיות אלה לא נגע ב"כ המשיבים בחקירה שכנגד, ולכן יש לראות את טענותיו של המצהיר, המבקש, בעניין זה כמוכחות לצורך הדיון בבקשה זו.

ב"כ המבקשים נמנע אף הוא מלחקור את המצהיר מטעם המשיבים, אך מעיון בתצהירו של מר רז פישמן עולה כי רק בסעיפים 139-141 לתצהירו הוא מתייחס לעניין מאזן הנוחות. גם בסעיפים אלה אין טיעון עובדתי ממשי, אלא רק הכחשה של טענות המבקשים. הוא אינו מתמודד עם הצורך לערוך מאזן נוחות אמיתי בין הנזקים הצפויים למבקשים אם לא יינתן הצו, לבין הנזקים הצפויים למשיבים אם יינתן הצו.

כאשר אני בא לעניין זה, אני מגיע לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים. היה ולא יינתן הצו המונע את המשך הליכי מכירת דירתם, הרי שהם ייוותרו ללא קורת גג לראשם, ולאור העובדה שאמצעיהם דלים – לא יהיה להם היכן להתגורר. נזק זה הוא נזק בלתי הפיך.

מאידך, המשכנתא לטובת המשיבה 1 רשומה ותקפה בינתיים, כך שבבוא העת ניתן יהיה למכור את הדירה ולכסות את חובם של המבקשים למשיבה 1, ככל שחוב כזה קיים. בכל מקרה, אם נגרם נזק כלשהו למשיבים, הרי שמדובר בנזק הניתן לפיצוי בכסף.

סיכומו של דבר שהגעתי לכלל מסקנה, לפיה לאור העדר טיעון ממשי מסודר ומקיף בעניין סיכויי התביעה של המשיבים לעומת טיעון, שאמנם אינו מקיף אך די בו בשלב זה, מטעם המבקשים – קיים סיכוי לתביעת המבקשים.